מידע ברור

מידע ברור כולל הנגשה, פישוט והתאמה של המידע באופן המאפשר למקבלי השירות לצרוך מידע מותאם ומובן עבורם. מידע ברור מתמקד בייחוד בתוכן של המידע, אלמנטים שפתיים ולשוניים. לדוגמה: מסמכים וטפסים הכתובים בפישוט לשוני או בשפה פשוטה, שלטים ברורים וחד משמעיים, פישוט קולי של שיחה/הרצאה/סרט ועוד.

הנגשה לשונית של מידע

תהליך התאמה של מידע כתוב או דבור כך שיהיה מובן לאנשים עם יכולות קוגניטיביות שונות (בין אם מדובר באנשים עם מוגבלויות או ללא מוגבלות).
תהליך התאמת המידע יעשה על ידי שימוש בשפה פשוטה, מיקוד הרעיונות המרכזיים בלבד, שימוש במבנה תחבירי פשוט (בעל פה או בכתב) ועוד, כך שבסופו של תהליך מתקבל מידע ברור, ממוקד וזמין עבור אנשים הזקוקים לפישוטו.
קיימים מספר אופנים לביצוע של הנגשה לשונית. בינהם “שפה פשוטה”, “פישוט לשוני”.
תהליכי הנגשה לשונית יכולים להיעשות ביצרת שילוט במקום ציבורי כך שיובן על ידי כלל המבקרים בו, הקמת מפות התמצאות כך שאנשים בעלי יכולות קוגניטיביות שונות, גם אם אינם יודעים קרוא וכתוב יוכלו להתמצא היטב בסביבה אליה הגיעו, הפקה של חוברות הסבר לנושאים ייחודיים (לדוגמא: הפקת חוברת המסבירה על אופן ההתנהלות בזמן מצב חרום) והתאמה לשונית של תכנים המופיעים באתר אינטרנט ליצירת אתר אינטרנט נגיש.

פישוט קולי

פישוט קולי הוא תרגום לשפה פשוטה שאומרים אותו בקול.
פישוט קולי מיועד לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או לאנשים עם קשיים בהבנה של שפה.
בתהליך הפישוט הקולי דבריו של דובר מונגשים כך שהתוצר הנשמע הוא פשוט ומובן לכלל האוכלוסייה, ובינהם גם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.
פישוט קולי יכול להיעשות באופן סימולטני כך שדבריו של הדובר מתורגמים בזמן אמת לשפה פשוטה.
בדרך זו, אנשים יכולים לשמוע את המידע בשפה המובנת להם, באמצעות אוזניות, למרות שהנואם מדבר בשפה אחרת או בשפה מקצועית מורכבת.

פשוט קולי יכול להיעשות מראש ובכך לאפשר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית לשמוע את המידע בשפה פשוטה תוך שימוש בטכנולוגיה בסביבה המתאימה להם.

צוות המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית מבצע פישוט קולי באירועים ובכנסים שונים.

סמלול

העברת מידע באמצעות ייצוג גרפי פשוט (סמל). אמצעי זה נועד לסייע לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או אנשים אשר מתקשים בקריאה (ילדים, עולים חדשים, ליקויי למידה ועוד) להבין רעיון מרכזי ללא צורך להיעזר קריאה.

ככלל, לשימוש בסמלים (לעומת מידע כתוב) יתרון רב במספר היבטים:

  • ראשית, ניתן לתפוש את הייצוג הגרפי בצורה מהירה באופן יחסי לצורך לקריאה.
  • שנית, ניתן להבין במהרה את הרעיון המרכזי אותו מעבירים.
  • שלישית, סמל לרוב יכול לשמש דרך אוניברסאלית להעברת מידע שאינה תלויה בשפת הדובר.

מסמך נגיש

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), 2013 , סוללות את הדרך למתן שירות שוויוני, מכבד ומכליל לאנשים עם מוגבלות המקבלים שירות כחלק מהציבור במדינת ישראל. התקנות מפנות לשורה של תקנים, אשר מגדירים הלכה למעשה כיצד ליישם בפועל את המאוזכר בתקנות. התקנות והתקנים מתייחסים לפרמטרים רבים ומגוונים בתחום של נגישות המבנה והשרות. פלח משמעותי מתוך כל נקודות ההתייחסות המצוינות בתקנות ובתקנים בתחום הנגישות, מתייחס באופן ישיר או עקיף לנושא של תקשורת ומידע; מתקשורת בינאישית ועד למידע דבור, מידע כתוב, ומידע סביבתי שאינו תלוי שפה (התאמות נגישות לשירות, 2013).

התקנות מתייחסות למספר מושגים מרכזיים כבסיס להנגשת התקשורת והמידע. בינהם, הגדרה של פישוט לשוני המתייחסת להנגשה הטקסטואלית והשפתית של המידע. הפישוט הלשוני הינו תהליך התאמה של תכנים, ניסוחים ובחירת מילים, כמו גם, תהליך התאמה והתייחסות למבנה ועיצוב העמוד והתכנים שבו ושזירת סמלים נלווים לטקסט. סמלים אלו מהווים ייצוג גראפי מקביל לתוכן הכתוב ומשמשים כאמצעי מקביל ונוסף להעברת המידע.

התקנות מגדירות מקומות בהם ספק השירות חייב בהצגה של מידע כתוב בפישוט לשוני כדרך קבע (ולא בהכרח כתגובה לבקשתו של אדם עם מוגבלות). לדוגמא: שלט עם הסבר מילולי ושימוש מרבי בסמלול, אודות הפעלה של מכונת ממכר אוטומטית או שלט עם הסבר דומה בבית מלון כיצד לעשות שימוש במתקנים המצויים בחדר (לדוגמא: אופן הפעלת ברז אוטומטי).

בנוסף, התקנות מגדירות מצבים ומקומות בהם, אדם עם מוגבלות זכאי לבקש שמידע הנמסר לכלל הציבור, בעל פה או בכתב, יימסר לו באופן שיאפשר לו נגישות למידע ולקבלת השירות. בהתאם, הוא רשאי לבקש מגוון של אפשרויות הנגשה אשר הוא סבור שיכולות לסייע בידו. אחת מן האפשרויות העומדות בפניו היא בקשה שמידע יועבר לו בפישוט לשוני.

חשוב לזכור! הצגה של מידע בפישוט לשוני הופכת את המידע לברור ונוח עבור מרבית האוכלוסייה, בכללם עולים חדשים, אנשים בגיל השלישי, ילדים ועוד, ביניהם, גם עבור אנשים עם מגבלות, על אחת כמה וכמה אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.

תו מסמך נגיש

תו מסמך נגיש הינו תו של המכון להנגשה קוגניטיבית המציין כי מסמך מסוים נבדק ונמצא כעומד בדרישות תקנות נגישות השירות (2013) להנגשה לשונית והחלקים הרלוונטיים בתקן ישראל (ת”י) 1918, חלק 4.

במידה ומדובר במידע המחויב להנגשה על פי התקנות, הרי שבמסמך המאשר את קבלת “תו מסמך נגיש” יצוין באיזו רמה של הנגשה לשונית עומד המסמך: שפה פשוטה או פישוט לשוני.

כל עוד לא נעשה כל שינוי במסמך עצמו אין צורך לחדש את תוקף התו והאישור תקף

תו סמל נגיש

תו סמל נגיש הינו תו של המכון להנגשה קוגניטיבית המציין כי סמל מסוים נבדק ונמצא כעומד בדרישות תקנות נגישות השירות (2013) לנושא סמלול,
החלקים הרלוונטיים בתקן ישראל (ת”י) 1918, חלק 4 וכן בהתאם לתקן האיזו העולמי ( (ISO 7001

במידה ומדובר במידע המחויב להנגשה על פי התקנות, התקנות והתקן מגדירים באילו מאפיינים על הסמל לעמוד על מנת להיקרא סמל נגיש.

לעמידה בהנחיות התקן והתקנות חשיבות על מנת שהמידע המועבר בסמל יהיה מובן לכלל האוכלוסייה ובינהם אנשים המתמודדות עם מוגבלויות שונות בינהן מוגבלות קוגנטיבית ואנשים עם לקויות ראיה.

מדוע כדאי לי להנגיש את מסמכי?

  • מסמכים נגישים מעבירים את עקרי המידע בצורה נוחה ופעמים רבות משפרים את ההבנה של כלל האוכלוסייה.
  • על פי החוק, אנשים עם מוגבלות זכאים לבקש העברת מידע בפישוט לשוני.
    כאשר אדם מבקש העברת המידע בדרך זו, יש על פי התקנות פרק זמן מוגבל לעשות זאת.
    עדיף להיות מוכנים מבעוד מועד…
  • נגישות=רגישות. אם אני דואג שמסמכי יהיו נגישים לשונית, סימן שאני באמת רוצה שכל האנשים יוכלו להבינם.

למה כדאי לי להוציא תו מסמך או סמל נגיש?

  • תו מסמך נגיש עם סימון נלווה של מסמך בפישוט לשוני או מסמך בשפה פשוטה, מאפשר לקהל היעד איתור מהיר ויעיל של מסמכים הנוחים עבורם לשימוש.
  • תו מסמך נגיש מעיד כי בעליו מעוניין כי תוכנו יהיה מובן לכל.
  • חלק מן הארגונים נדרשים על פי חוק להנגיש את מסמכיהם וידרשו להציג מסמכים שעברו תהליך של פישוט לצורך השלמת פרוצדורות מנהלתיות
    (לדוגמא: עסק המחויב בהנגשה לשונית על פי התקנות, יצטרך אישור של מורשה נגישות השירות לכך במעמד בקשה לרישוי העסק)
  • הגדרת המסמך כמסמך שעבר תהליך מקצועי הנגשה לשונית והותאם לכלל המוגבלויות, מבטיח הבנה אופטימלית של מקבלי השירות.

כיצד להוציא תו מסמך נגיש?

  • שלב 1: כתיבת המסמך העונה על ההגדרות של הנגשה לשונית.
    הדבר יכול להתבצע בשתי דרכים:

א. פניה לבעל מקצוע/מכון המתמחה בכך.
ב. כתיבת המסמך באופן עצמאי על פי ההנחיות המופיעות בחוברת הנחיות להנגשה לשונית.

  • שלב 2: בדיקה עצמית.
    על פי רשימת הבקרה המופיעה בחוברת הנחיות להנגשה לשונית.(קישור ישירות לדף של בקרה בתוך החוברת)
  • שלב 3: העברת החומרים למכון להנגשה קוגניטיבית.
    קבלת הצעת מחיר לבדיקת המסמך (תעריפים קבועים בהתאם לאורך ומורכבות המסמך).
  • שלב 4: קבלת משוב מהמכון להנגשה קוגנטיבית.
    במידה והמסמך עומד בנדרש בתקנות, מעבר ישיר לשלב 5.
    במידה ונדרשים תיקונים, המסמך יוחזר ללקוח עם הערות רלוונטיות לתיקון.
  • שלב 5: קבלת תו מסמך נגיש (בהתאם לאופי ההנגשה 
  • שלב 6: פרסום קבלת התו מסמך נגיש ע”י הלקוח בכל מקום שיכול להיות זמין למקבלי השירותים.

כיצד להוציא תו סמל נגיש?

  • שלב 1: עיצוב של סמל העונה על ההגדרות של סמל נגיש כפי שמוגדר בתקנות ובתקן שבעקביותם.
  • הדבר יכול להתבצע בשתי דרכים:
    • א. פניה לבעל מקצוע/מכון המתמחה בכך. 
    • ב. עיצוב סמל באופן עצמאי על פי התקנות והתקן.
  • שלב 2: העברת החומרים למכון להנגשה קוגניטיבית.
    קבלת הצעת מחיר לבדיקת הסמלים (תעריפים קבועים בהתאם לכמות ומורכבות הסמלים).
  • שלב 3: קבלת משוב מהמכון להנגשה קוגנטיבית.
    במידה והסמל עומד בנדרש בתקנות, מעבר ישיר לשלב 5.
    במידה ונדרשים תיקונים, הסמל יוחזר ללקוח עם הערות רלוונטיות לתיקון.
  • שלב 4: קבלת תו סמל נגיש
  • שלב 5: פרסום קבלת התו סמל נגיש ע”י הלקוח בכל מקום שיכול להיות זמין למקבלי השירותים.
יצירת קשר
close slider

אני רוצה שתחזרו אליי

אני רוצה ליצור אתכם קשר